מהם מודלים לכלכלת המשפחה?
מטרת פרק זה להציג מודל לדוגמא, אחד מני רבים, שעוזר לי להסביר בקורס היועצים לכלכלת המשפחה תהליכים ומתודות מקצועיות.
במהלך שנות עבודתי כיועץ לכלכלת המשפחה פיתחתי מודלים ויזואליים, שעזרו לי להעביר מסרים בצורה פשוטה ובהירה.
את רוב המודלים פיתחתי תוך כדי הייעוץ, כשהיה לי צורך להדגים נושא, או תובנה בצורה טובה יותר. פשוט שירבטתי על דף את מה שרציתי להסביר למשפחה,
תוך כדי הייעוץ. בהמשך, העליתי את השרבוט על הלוח בחדר הייעוץ שלי, והמשכתי להשתמש בו עם משפחות נוספות, מעת לעת ולפי הצורך.
מה זה מודל לייעוץ פיננסי \ כלכלי?
מודל לייעוץ פיננסי מתייחס למסגרת או למערכת של עקרונות המשמשים יועצים פיננסיים כדי להנחות את המלצותיהם והחלטותיהם בעת מתן ייעוץ ללקוחות.
ניתן לראות בה גישה מובנית המסייעת ליועצים לנתח ולהעריך גורמים פיננסיים שונים ולהציע הצעות מתאימות בהתאם למטרות הלקוח, סובלנות הסיכון ומצבו הפיננסי.
הביטוי "ייעוץ פיננסי" מתייחס בדרך כלל להנחיה ולהמלצות שניתנו על ידי אנשי מקצוע, כגון יועצים פיננסיים, מנהלי הון או מתכננים פיננסיים, לאנשים פרטיים או לעסקים בנוגע לעניינים הפיננסיים שלהם. ייעוץ זה יכול לכסות מגוון רחב של נושאים, לרבות אסטרטגיות השקעה, תכנון פרישה, ייעול מס, ניהול סיכונים, תכנון עיזבון, ניהול חובות ועוד.
מודל לייעוץ פיננסי לדוגמא כולל בדרך כלל מספר מרכיבים, כגון:
הגדרת יעדים: זיהוי היעדים הפיננסיים, בין אם זה חיסכון לפנסיה, רכישת בית, מימון השכלה או השגת יעדי השקעה ספציפיים.
הערכת סיכונים: הסיכון של הלקוח, הכוללת הבנת רמת הנוחות שלו עם תנודתיות השוק והפסדים פוטנציאליים. הערכה זו עוזרת לקבוע אפשרויות השקעה מתאימות.
ניתוח פיננסי: המצב הפיננסי של הלקוח, לרבות הכנסות, הוצאות, נכסים, התחייבויות והשקעות קיימות. הערכה זו מסייעת לספק ראייה הוליסטית של בריאותו הפיננסית של הלקוח.
הקצאת נכסים: בהתבסס על יעדי הלקוח, רמת הסיכון והמצב הפיננסי, היועץ מציע אסטרטגיית הקצאת נכסים מתאימה. זה כרוך בקביעת התמהיל האופטימלי של סוגי נכסים שונים, כגון מניות, אג"ח, מזומנים והשקעות אלטרנטיביות, כדי להשיג איזון בין סיכון לתשואות פוטנציאליות.
המלצות השקעה: שלב זה עשוי לכלול בחירה בניירות ערך, קרנות נאמנות, קרנות נסחרות בבורסה (ETF) או כלי השקעה אחרים.
מעקב וביקורת שוטפים: התאמת התוכנית הפיננסית לפי הצורך כדי להתאים לשינויים בנסיבות או בתנאי השוק של הלקוח.
חשוב לציין שמודלים של ייעוץ פיננסי עשויים להשתנות בין יועצים ומוסדות. לכל יועץ עשויה להיות מתודולוגיה משלו או לאמץ מסגרות מבוססות, כגון תיאוריית תיקים מודרנית (MPT), תהליך תכנון פיננסי (FPP), או שיטות מוכרות אחרות בתעשייה כדי לספק הדרכה מותאמת ללקוחותיו.
מודלים לייעוץ כלכלי מקלים על העברת המסר
אחד הסרטונים שעוזר לי פעמים רבות להעביר מסר חד בנושא גבולות התקציב הוא "ראיון" קצר שערכתי לאחד מנכדי, בן חמש, ושצילמתי בסלולרי:
"אם יש לך 10 שקלים" שאלתי "ואתה נמצא בחנות צעצועים, בכמה כסף תוכל לקנות צעצוע?"
"בעשרה שקלים", הוא ענה לי
"והאם תוכל לקנות צעצוע שעולה תשעה שקלים" הקשיתי?
"כן" הוא ענה.
ובשמונה שקלים?"
"כן, בטח"… הוא עדיין לא הבין לאן אני חותר.
ואז המשכתי: "ובאחד עשרה שקלים?"
"לא", הוא ענה בהחלטיות.
ובשתיים עשרה? רציתי להיות בטוח שהתשובה שלו לא מקרית.
"מה פתאום, סבא" הוא ענה "יש לי רק עשרה שקלים" (הייתם צריכים לראות את מבטו הנוזף שאומר ללא מילים: מה קורה אתך, סבא, את זה גם ילד בן ארבע יודע…)
את הסרטון לא תמצאו במדריך, אבל אני מראה אותו פעמים רבות. "משפחה לא יכולה להוציא יותר ממה שהיא מרוויחה" אני אומר "ואם אתם מסכימים לעיקרון הזה, אז בואו נמשיך…". בעזרת הסרט, כמו גם בשימוש במודלים שתמצא להלן, אני מעביר מסרים בצורה פשוטה, היוצרת הבנה, הסכמה והפנמה של העקרונות עליהן מושתת הייעוץ.
בעזרת מודל זה אני מציג למשפחה את מצבה הכלכלי האסטרטגי, והכיוון הכללי הנדרש לשיפור מצבם.
רבעון הצמיחה
ברבעון זה נמצאות משפחות עם הכנסה גבוהה ורמת חיסכון גבוהה. שיפור במצבם (צמיחה כלכלית מהירה יותר) יכול לבוא מהגדלת ההכנסה, ו/או מהגדלת החיסכון החודשי, וכמובן ממינוף הנכסים שהם צברו עד היום.
רבעון ההישרדות
ברבעון זה נמצאות משפחות עם רמת הכנסה גבוהה, אך רמת ההוצאות שלהן גבוהה יותר. בכל חודש שעובר החוב שלהן גדל, ואם ימשיכו כך הם ימצאו עצמן ברבעון ההתרסקות, כיוון שההחזר החודשי על ההלוואות יקטין את רמת ההכנסה הפנויה שלהן. רבעון זה מאפיין את מעמד הביניים בישראל, החי מעבר ליכולתו הכלכלית.
רבעון ההתרסקות
ברבעון זה נמצא משפחות עם רמת הכנסה נמוכה וגרעון תזרימי חודשי. התנהלות זו תביא בהמשך להחזרת צ'קים, הגבלת חשבון, החזר תשלומי המשכנתא ומכירת הבית על ידי הבנק. הדרכים לשיפור המצב הכלכלי יכוללבוא רק מהגדלת ההכנסה, ו/או הקטנת ההוצאות, ו/או נס.
רבעון הקוסמות
ברבעון זה נמצאות משפחות ברמת הכנסה נמוכה המדווחות על חיסכון חודשי גבוה. לעיתים ברבעון זה יש משפחות ברמת הכנסה נמוכה עם תכניות כלכליות רבות לעתיד. כיוון שאני לא מאמין בקסמים, הדרך להוביל משפחות אלו לשינוי עוברת דרך שינוי התודעה, והכרה כי בדר"כ אין ניסים כלכליים,
שינוי אסטרטגי במצב הכלכלי של המשפחה מחייב מעבר מרבעון לרבעון, בכיוון של החץ.
יחד עם זאת, שיפור הרמה הכלכלית אינה בהכרח שיפור באיכות החיים, והכנסה גבוהה אינה יעד בפני עצמו, ולכן התנועה בתוך כל רבעון יכולה להיות שונה ממשפחה למשפחה, כמתואר בדוגמא הבאה:
1+1=2
אחת הנוסחאות החביבות עלי…
זו נוסחה שכל ילד בן 3 יודע, אבל ההורים שלו כנראה שכחו אותה ומתפקידי להזכיר את קיומה.
זהו הבסיס לכל תכנון כלכלי, וכמה שזה נשמע פשוט וטריוויאלי רוב המשפחות מנסות לרבע את המעגל, ופועלות על פי הנוסחה הבלתי אפשרית 3=1+1
כך הן חיות יותר מההכנסה שלהן, לוקחות הלוואות שברור שיתקשו להחזיר, פורסות לתשלומים.
אינני נכנס לסדרי העדיפויות של המשפחה, זה עניינה הפרטי. אבל את הנוסחה 2=1+1 אני מציג לה כל פעם שהיא מנסה להמציא המצאות מתמטיות, ולנסות להוציא יותר מההכנסות. מהסיפורים ששמעתי בחדר הייעוץ ושמנסים להצדיק הוצאות יותר מההכנסות הייתי יכול לכתוב ספר עב קרס.
לפעמים, אני תוהה: אם זה כל כך פשוט אז למה זה כל כך קשה. מסתבר, שחלק מכוחו של היועץ הוא בהפשטת המודלים הכלכליים לגובה העיניים
הנוסחה 1+1=2 משרתת אותי היטב בחדר הייעוץ, ובכל פעם אני מתפלא מחדש כמה היא עוזרת לי לשים את הגבולות ולהניע את המשפחה ("אין לי בעיה שתיסעו כל שנה לחו"ל – רק תראו לי איך זה מסתדר עם הנוסחה… או "אין לי בעיה שתעשו בר מצווה גדולה לילד – אבל בואו נדבר על הנוסחה…" וגם: "אין לי בעיה שתשפצו את הבית – אבל אז לא תוכלו לממן לימודים לילד")
יש כאלו שיגידו שאני משבית שמחות, ובוודאי שאת רוב המשפחות זה מקומם… אבל גם הן מבינות היטב שאי אפשר לשנות את חוקי המתמטיקה רק כי בא להם לשפץ את הבית. ובסופו של יום, הם באו אלי כדי שאציג להם את האמת, ואם אטייח אותה אז מעלתי בתפקידי. ("אה… את אמא חד הורית, זה בוודאי מאד קשה, אז גם אם את מרוויחה 10,000 זה בסדר אם תמשיכי להוציא 14,000.") לא, בוודאי שלא. כך אני אתן את ידי לריסוק המשפחה, והם באו כי הם סומכים עלי שאוביל אותם לצמיחה. 1+1=2 כבר אמרתי?
IMB2 מודל אימוני, שמסביר מתי מתרחש תהליך צמיחה
ידע
ידע לבדו אינו מוביל לתנועה ולצמיחה. ידע רב, ללא יישום, מוביל להצפה, ולבלימת תהליכים אפקטיביים.
נפגשתי עם אנשים בעלי ידע רב בתחומי כלכלת המשפחה. הידע הרב מעלה לפניהם אופציות בחירה רבות שמבלבלות אותם. הם תקועים ולא יכולים לקחת החלטות. מומחים קוראים לתופעה "קללת הידע"
ניהול
עודף פעילות, בלי כיוון מתאים, בלי סדרי עדיפויות נכונים מביא לתסכול. ראיתי משפחות שאוספות כבר שנים כל חשבון, כל דו"ח, מתייקות אותם בדקדקנות. רושמות כל הוצאה, עסוקים כל הזמן ב Doing. מתוסכלות, כי מרUב פעילות הן לא מתקדמות לשום כיוון אפקטיבי.
מוטיבציה
שילוב של ידע רלוונטי עם יישום אפקטיבי מביא לתוצאות ומהווה מכפיל כוח בהמשך התהליך. המינון הנכון מייצר מוטיבציה המגבירה את עצמה ככל שהתוצאות טובות יותר. כיועץ, אני מנסה לזהות את רמת הידע, עומק התובנות, והתקדמות היישום.
המודל מפשט ליועץ את הבנת התהליך, ומעצב את השפה המקצועית של התחום.
