קורס יועצים לכלכלת המשפחה

כל מה שאי פעם רציתם לדעת על קורס יועצים לכלכלת המשפחה במדריך המקיף בישראל

נכתב על ידי יוסי אש, מייסד ומנכ"ל אש לידור

מייסד ומנכ"ל המכללה - יוסי אש

"בשנת 2002 התחלתי לעסוק בייעוץ כלכלי למשפחות. 5 שנים מאוחר יותר, בשנת 2007 פתחתי את הקורס הראשון ליועצים לכלכלת המשפחה, יחד עם שותפי נחמן לידור. מאז ועד היום אני מוביל יחד עם שותפי לדרך את הכשרתם של היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, וכבר הדרכנו יותר מ-70 מחזורי הכשרה, ולמעלה מ-2000 בוגרים.

במהלך תקופה זו ייעצתי למשפחות רבות, ונתתי סופרוויז'ן למאות יועצים ולאלפי מקרים ודילמות כלכליות.
העברתי גם הרצאות וסדנאות רבות בארגונים, בחברות ולקהל הרחב. למדתי כי רב הצמא לידע ולכלים מעשיים שיעזרו בניהול כלכלת המשפחה.

מטרתו של המידע בעמוד הזה היא לתת לך טעימה מהעולם המרתק של הייעוץ לכלכלת המשפחה. הוא כמובן לא מתיימר להחליף קורס מסודר בנושא וכמובן שהידע של היועצים לכלכלת המשפחה רחב בהרבה, ומעמיק בהרבה, אבל הוא בהחלט מקום טוב להתחיל בו ולקבל השראה.

מאחל לך קריאה מהנה
יוסי אש

פרק 1: למה אנשים באים לייעוץ כלכלי

הערות חשובות:

1. המדריך שלפניך הוא מדריך קצרצר, ומטרתו לתת לך טעימה מעולם הייעוץ לכלכלת המשפחה.

2. המידע במדריך הוא רק חלק קטן ממה שיועץ לכלכלת המשפחה לומד במהלך הקורס, וכמובן אין לייעץ על בסיס המדריך בלבד.

3. לאחר שתעלעל במדריך, אני ממליץ לשוטט בחלקים הנוספים של האתר, בו תמצא מאמרים מקצועיים, סרטונים, מחירונים ותכנים מקצועיים נוספים. (ואל תשכח לבקר גם ב"אודות אש-לידור", ריכזנו עבורך את פעילויותינו בתחום בשנים האחרונות) 

גלישה מהנה ומועילה…

במהלך 17 השנים האחרונות פגשתי אלפי משפחות, ולכל אחת הסיפור המיוחד שלה. יש משפחות שבאות לייעוץ כי יש להן דילמה כלכלית , ויש משפחות שחוסר שביעות הרצון שלהן נגרם מתחושות, רגשות, או דיאלוג זוגי לא פתור בעניינים הכספיים. מה שמאפיין את הייעוץ לכלכלת המשפחה (ולכן הוא תחום עיסוק מרתק…) שהוא עוסק בשילוב בין השניים, כי אף שההחלטות הכלכליות הן בבסיסן רציונאליות, מה שמניע אותן הוא רגשות.

בצד הכלכלי חוסר שביעות הרצון יכול להיות: 

  • בניהול השוטף ("יש לנו מינוס כבר הרבה שנים…"),
  • בנושא הביטוחים ("יש לנו המון ביטוחים ואנחנו חושבים שאנחנו משלמים כסף מיותר…"),
  • בנושא הצמיחה והחסכונות ("אנחנו דווקא מרוויחים טוב אבל עומדים במקום…")
  • או פשוט כי הם עומדים בפני מהלך כלכלי משמעותי והם רוצים חוות דעת מקצועית ("קיבלנו חצי מיליון שקל בירושה, וחשבנו לקנות בית חדש. השדרוג יעלה לנו מיליון וחצי שקל. אנחנו מתלבטים כי יש פה סיכון, וגם כי לא נוכל לחסוך בעתיד לילדים בגלל המשכנתא הנוספת…" ומיד גם עולים על פני השטח התפיסות השונות בין בני הזוג, האחד מוכן לקחת סיכונים, והאחר חושש מכך.)

אבל רוב המשפחות מגיעות לייעוץ דווקא בגלל:

  • תחושת חוסר השליטה המתמשכת בנושאים הכלכליים ("לפני שנה סגרנו את המינוס עם הלוואה, ועכשיו שוב הגענו למסגרת")
  • תסכול עמוק שנוצר ממה שהעיניים רואות למה שהכיס מאפשר ("השכנים מרוויחים כמונו, איך הם מצליחים לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה כשאנחנו בקושי רואים את רודוס פעם בחמש שנים?")
  • אי הסכמות בין בני הזוג איך לנהל את המערכת הכלכלית המשפחתית ("אין לנו שום חיסכון לעתיד" מול "חיים רק פעם אחת, שהילדים יסתדרו בעצמם, גם אני לא קיבלתי מההורים שלי כלום")
  • הכרה בכישלונות ניהוליים ("בעלי עצמאי בן 50 שלא חסך כלום לפנסיה, וגם הפנסיה שלי לא משהו")
    וכדומה…

העידן הצרכני המודרני מאתגר משפחות רבות, ויש לחצים כלכליים רבים, חלקם נובע ממצוקות אמתיות, אבל רובם נובע מהרצון האנושי הבסיסי לחיות ברמת חיים גבוהה יותר ("משפחת אגוזי, השכנים מלמטה, מרוויחה בדיוק כמונו, אבל נוסעת פעמיים בשנה לחו"ל, ואנחנו בקושי רואים את אילת פעם בשנתיים…")

בעבר, משפחות באו לייעוץ רק כשהגיעו מים עד נפש. הן הגיעו רק בדקה התשעים, רגע לפני שסגרו להם את החשבון, שהחזירו צ'קים, או שהמשכנתא שלהם חזרה. כיום, אנשים באים לייעוץ בעקבות ההכרה כי המחירים שהם משלמים על חוסר הניהול הכלכלי כבר גבוה מדי, והם אינם מוכנים עוד לטאטא מתחת לשטיח את עניני הכסף. אני רואה יותר ויותר משפחות שמגיעות לייעוץ כלכלי כשמצבן הכלכלי טוב, ואפילו מעולה, אבל הן רוצות חוות דעת של איש מקצוע על דילמות או מהלכים כלכליים שהן רוצות לבצע (וחשוב להדגיש, כי זוג שמצבו הכלכלי מעולה לא בהכרח מבין איך לנהל נכון את הכסף).

תזמורת טובה בנויה מנגנים משובחים וממנצח מעורר השראה אבל גם בקונצרט הכי טוב אנשים יצאו מהאולם, אם הם באו לשמוע מוזיקת רוק אבל התזמורת משמיעה להם מוזיקה קלאסית.

אם לא תבין מה אנשים שואלים, לעולם לא תוכל למצוא להם את התשובה.

פרק 2: תאום ציפיות מול המשפחה שמתעניינת ביעוץ

מטרת פרק זה לעזור לך לתאם ציפיות מול המשפחה אתה כבר יודע מה כולל התהליך, אבל המשפחה תעבור אותו בפעם הראשונה בחיים ומשפחות רבות ירצו לדעת לקראת מה הם הולכים.

  • זמן: ייתכן שעד היום המשפחה העדיפה (או אחד מבני הזוג העדיף), שלא להתעסק עם העניינים הכלכליים. לפעמים זה מאיים, לעיתים מתסכל, ולרוב האנשים יש דברים יותר מעניינים בחיים מאיסוף ניירת כלכלית וטיפול בה. יחד עם זאת, ההחלטה על קבלת ייעוץ מגלמת בתוכה גם אחריות ומחויבות, וזו גם תדרוש זמן.
  • שיתוף: יעוץ שיינתן רק לאחד מבני הזוג לא יהיה אפקטיבי, ברוב המקרים. ההחלטות הכלכליות של משק הבית נלקחות על ידי שני בני הזוג, ושניהם צריכים להיות רתומים לתהליך.
  • פתיחות לשינוי: רבינו נאחזים בשגרה, וזו לעיתים מתעתעת בנו. לא שולטים בהוצאות, לא מתכננים את החסכונות, לא בודקים את הביטוחים, לא חוסכים מספיק לפנסיה… השגרה מצוינת, עד שאנו מגלים שהיא לא משרתת את מטרותינו, ובמקרה שלנו את המטרות הכלכליות. באו אליכם לקבל ייעוץ כלכלי? בקשו מהם להיות פתוחים לשמוע, ונכונים גם לשנות.
  • קבלת אחריות: הממשלה לא אשמה, וגם לא הבנק. בסוף זה אנחנו, ומי שיכיר בכך יוכל גם לשנות. מי שלא רוצה לקחת אחריות חבל שיבוא לייעוץ. בחדר העבודה שלי מונח שלט קטן: "There is no miracles here". אני יועץ מנוסה, אבל אני לא קוסם.

פרקטית, מה זה ידרוש מהמשפחה שבאה לייעוץ?

  • איסוף נתונים לקראת הייעוץ. כיועץ תרצה לקבל תלושי שכר, דפי בנק וכרטיסי אשראי, נתונים על חובות, על חסכונות, על הפנסיה ועל הביטוחים. חלק מהנתונים נמצאים אצל המשפחה, ויתכן ואת חלקם המשפחה תצטרך להביא ממקורות חיצוניים (היועץ ידריך אותם מה להביא, ואיך משיגים את זה).
  • זמן לפגישות עם היועץ.
  • עלות כספית…

     

למה עוד המשפחה צריכה לצפות?

יועץ טוב ייקח אחריות על  הובלת התהליך, וינחה בכל שלבי העבודה. יועץ טוב גם יציע  ליווי בהמשך הדרך, על מנת שהמשפחה תוכל ליישם את התוכנית ולהטמיע את השינוי הנדרש.

פרק 3: מתודת הייעוץ הכלכלי למשפחות

מטרת פרק זה במדריך לתאר את תהליך הייעוץ הכלכלי כמה מפגשים, ומה עושים בכל מפגש.

מטרתך כיועץ היא לגבש תכנית פעולה, ולעזור למשפחה לממש את התוכנית.
ולכן, בנינו תהליך ייעוץ המורכב משני שלבים: 

  • שלב ראשון: גיבוש תכנית עבודה. שלב זה כולל בדר"כ שלוש פגישות עבודה רציפות הנמשכות על פני כחודש (מפגשים 1-3)
  • שלב שני: שלב הליווי והביצוע של התוכנית. שלב זה כולל מפגשים בתדירות חודשית, לפי אופי הייעוץ וצרכי המשפחה  (מפגשים 4,5,6…)

מה כולל כל מפגש?

רגע רגע… עוד לפני המפגש הראשון, צריך לעשות הכנות…

  • אפשר לקיים שיחה טלפונית, ויש המקדישים לשלב זה פגישה קצרה.
  • אנו צריכים לתאם ציפיות עם המשפחה. זה המקום לספר למשפחה על התהליך, שלביו, עלותו, וכד'
  • זה גם הזמן לוודא שיש לך את ההכשרה והניסיון לתת למשפחה את הייעוץ שהיא מבקשת
  • בתום השיחה יש להגדיר לו"ז, ולשלוח למשפחה את רשימת המטלות לקראת הפגישה הראשונה.

מפגש 1 – גיבוש תכנית עבודה – איסוף הנתונים

  • פגישה בת כ-3 שעות במהלכה הנועצים מעבירים את כל המסמכים והמידע הנדרש
  • תפקידך לאסוף את כל הנתונים, לשאול שאלות הבהרה ככל שצריך, לוודא מחוייבות לתהליך

גיבוש תכנית עבודה – (עבודה של היועץ לגיבוש תיק הייעוץ)

  • את כל הנתונים שאספת תכניס לתכנת אשל, תכנת העבודה המקצועית של היועץ
  • התכנה תציג לך את מה שיש למשפחה (הכנסות, הוצאות, ביטוחים, פנסיה, משכנתא, חסכונות, הוצאות עתידיות…כל המערך הכלכלי של המשפחה), 
  • התכנה תציג לך את הפערים בכל תחום ותיתן לך חלופות לפתרונות אפשריים.
  • בסוף התהליך תדפיס את תיק הייעוץ, הכולל כ-30 דפים, עם כל הנתונים הכלכליים של המשפחה וכל החלופות שבנית בעזרת התוכנה.

מפגש 2 – גיבוש תכנית עבודה –הצגת תמונת המצב, האתגרים הכלכליים, ופתרונות…

  • במפגש תציג את תיק הייעוץ, תעבור על מה שיש, מה שאין, תצביע על פתרונות אפשריים ותדון עם המשפחה על כל האפשרויות לשפר את מצבה הכלכלי, לפי סדרי העדיפויות שלה. 
  • בסוף המפגש יצטברו תובנות חדשות אצל המשפחה, אולי כבר החלטות מעשיות, ואולי כבר משימות לביצוע. 

מפגש 3 – שלב קבלת ההחלטות והיציאה לדרך

  • בפגישה הזו תעברו ביחד על ההחלטות של המשפחה, ותבנו נתיב ליישום ההחלטות. תיתן למשפחה כלי עבודה, ותגדירו לו"ז להתקדמות

 מפגשים מס' 4,5,6…. – מימוש והטמעת התוכנית – שלב הבקרה

  • עם היציאה לדרך יש לקבוע מספר מפגשי בקרה. בהתחלה כל חודש, ולפי הצורך לרווח את תדירות המפגשים (אני נוהג לקבוע מפגש חודשי לשלושת החודשים הראשונים, ומפגשים נוספים בתום חצי שנה ושנה)
  • מטרת המפגשים לוודא כי משפחה פועלת בהתאם לתוכנית, ואם לאו, להבין מדוע ובמידת הצורך לתקן
  • יש לבחון את ההצלחות של המשפחה ביישום התכנית, וגם איפה היא מתקשה, ולעזור לה להמשיך. לתת פידבק מקצועי וגם מוטיבציה.
  • יועץ טוב ינהל את המפגשים הללו באווירה חיובית סוחפת ומדרבנת.

פרק 4: מפגש "טרום הייעוץ"

מטרת פרק זה במדריך לתאר מה צריכה לכלול השיחה הראשונה עם המשפחה, אותה שיחה שבעקבותיה תקבעו תהליך ייעוץ או לא.

משפחה יצרה אתך קשר, ובקשה לקבל ייעוץ.
לפני הפגישה הראשונה, עליכם לסכם ולתאם מספר נושאים.

ניתן לקיים את "טרום הייעוץ" בטלפון, בזום, או בפגישה קצרה (בדר"כ פגישה בת שעה)
במקרים רבים המשפחה המתעניינת תרצה לקיים את הפגישה כדי להכיר את היועץ, לחוש את הכימיה הבינאישית, לוודא שנוצר אמון, ולקבל בטחון שזה היועץ המתאים לו.

אתה, כיועץ, צריך לוודא שהייעוץ נמצא בתחום כישוריך, ניסיונך ומיומנויותיך המקצועיות, ועומד בתנאי האתיקה, התקנות והחוקים. 

מקרים לדוגמא, שאותם הייתי מפנה לגורמים ייעוץ אחרים:

  • גבר/אישה לפני גירושין, כשהדילמות שלו בעיקרן משפטיות (הייתי מפנה לעו"ד)
  • משפחה שמתעניינת במיוחד בשדרוג, עדכון והתאמת הביטוחים שלה (הייתי מפנה ליועץ ביטוח)
  • משפחה שרוצה הנחיות להשקעת כספים, ומחפשת אפיקי השקעה (האם יש לך רישיון לעסוק בהשקעות?)
  • אלמן בן שבעים וחמש, שבא להתייעץ על המשך דרכו הכלכלית (אני הייתי מקבל אותו, אבל האם זה נכון שיועץ בן 30 יקבל אותו לייעוץ?)
  • אישה שרוצה ייעוץ כלכלי בתהליך הגירושין, ולפני כן הייתה בייעוץ משותף עם בעלה (האם הייעוץ עומד בכללי האתיקה?)
  • משפחה חרדית (האם אתה מכיר את השפה, הערכים, כללי ההתנהלות של המשפחה החרדית?)
  • פורש שבא להתייעץ על מקסום תנאי הפרישה שלו (הייתי מפנה אותו ליועץ פנסיוני)

לאחר שהחלטת שהייעוץ עומד בקריטריונים השונים שלקחת על עצמך, עליכם לסכם מספר נושאים פרוצדורליים:

  • מה כולל התהליך (נושאים שהוא יכלול, וגם אלו שהוא לא יכלול. למשל: הייעוץ יתמקד באיזון הניהול השוטף, ולא יעסוק בביטוחים של המשפחה)
  • מספר מפגשים (ניתן להחליט על תכנית ראשונית ואופציות לליווי בהמשך. לדוגמא: הייעוץ יכלול שלושה מפגשים בהם נבנה תכנית כלכלית, ואתן כלים ליישומה. מפגשים נוספים לבקרה ולליווי בהטמעת התהליך יהיו בתשלום נפרד)
  • עלות התהליך המתוכנן ועלות מפגשים נוספים אם יוחלט עליהם
  • מיקום המפגשים
  • הכנות למפגש

לקראת המפגש הראשון על המשפחה להכין נתונים, כדי שהמפגש יהיה אפקטיבי

  • המשפחה צריכה לאסוף מסמכים רלוונטיים. שלח אליה את הרשימה במייל, ועזור לה למצוא את המסמכים. ככל שיהיו בידיך יותר מסמכים ודוחות כלכליים המתארים את מצבה הכלכלי של המשפחה כך הייעוץ שלך יהיה יותר מדויק. בנושא זה קח דוגמא מרואה החשבון, שכדי להכין מאזן שנתי לחברה הוא צריך לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים.
  • על המשפחה להכין טבלת תזרים הכנסות והוצאות, אותה נשלח אליה במייל, עם הוראות מדויקות למילוי. יש חשיבות רבה שהמשפחה כבר תתחיל לעבוד לפני הפגישה, ותתחיל להירתם לתהליך.
  • משפחה שדוחה את הכנת התזרים, ובאה לפגישה בלי שהתכוננה אליה בכלל, סביר להניח שהם מצפים שתעשה את העבודה במקומם (בהמשך, הם יצפו שגם תלך לסופרמרקט במקומם…).
    לעומת זאת, משפחה שמשקיעה בהכנת התזרים (יושבים שני בני הזוג, אוספים נתון לנתון, ובאים אליך גאים בעבודה הרצינית שהם עשו) מראה רצון, נרתמת לתהליך, מראה כבר בשלב זה בשלות לעשיה וליישום. דאג להביא את המשפחה למצב זה, ויפה שעה אחת קודם.

להלן מייל לדוגמא למשפחה:

"משפחת ישראלי שלום רב,

אני שמח שהחלטתם לקבל ייעוץ כלכלי משפחתי, ואני בטוח שהייעוץ ייתן לכם ערך רב.

כדי שפגישתנו תהיה אפקטיבית, ותהליך הייעוץ יהיה מהיר ומדויק, אבקשכם להכין לפגישה:

הביאו לפגישה מסמכים רלוונטיים (מצורפת למייל רשימה: "ניירת שצריך להכין לקראת פגישת הייעוץ")
הכינו בבקשה את תזרים ההכנסות וההוצאות החודשי שלכם (מצורף למייל "טופס תזרים", עם הוראות למילוי הטופס

אשמח להיות לכם לעזר בכל עניין, אל תהססו להתייעץ.
בברכה…"

קורס הכשרת יועצים לכלכלת המשפחה - המסלול הפרונטלי

פרק 5: ניירת שצריך להכין לקראת פגישת הייעוץ הראשונה

מטרת רשימה זו במדריך לעזור ללקוח לאסוף נתונים שידרשו בתהליך הייעוץ. אני שולח אותה במייל, אבל מגבה בשיחת טלפון. חשוב להבהיר שגם אם הלקוח לא יביא את כל הדו"חות והנתונים לפגישה זה לא קריטי, ואם יהיו חסרים נתונים נשלים אותם אחרי הפגישה, בעזרת היועץ.

הכנסות

  • תלושי שכר (3 חודשים אחרונים)
  • פירוט הכנסות נוספות אם יש
  • לעצמאיים- דו"ח רווח והפסד לשנה הנוכחית ולשנה הקודמת

הוצאות

  • תדפיס דפי בנק (3 חודשים אחרונים)
  • תדפיס כרטיסי אשראי (3 חודשים אחרונים)
  • פנקסי צ'קים (שנה אחורה)

חסכונות

  • פירוט תוכניות חיסכון
  • קופות גמל
  • קרנות השתלמות
  • פירוט השקעות בני"ע, בנדל"ן או אחרות

אשראי

  • משכנתא (דו"ח יתרות לסילוק)
  • פירוט הלוואות מהבנק
  • פירוט הלוואות מחברת האשראי
  • אוברדרפט
  • חובות למוסדות, לחברים, משפחה ומקורות אחרים.

תדפיסי דו"חות תוכניות ביטוח:

  • ביטוח חיים
  • ביטוח מנהלים
  • ביטוח רפואי
  • ביטוח סיעודי
  • פנסיה

דוחות מאתרי האינטרנט:

  • דו"ח נתונים אישיים מהמסלקה הפנסיונית (חפש בגוגל "המסלקה הפנסיונית" ועקוב אחרי ההוראות)
  • דו"ח נתונים אישיים מ"הר הביטוח" (חפש בגוגל "הר הכסף" ועקוב אחרי ההוראות)
  • דו"ח נתונים אישיים מ"הר הכסף" (חפש בגוגל "הר הכסף" ועקוב אחרי ההוראות)
  • "תעודת זהות בנקאית" – דו"ח מורחב (בחשבון הבנק שלך באינטרנט, בתפריט הפעולות )
  • דו"ח ממאגר נתוני האשראי

הערה: ישנם גופים מסחריים שמפרסמים בגוגל, ומודעה מטעמם תופיעה לך בראש עמוד החיפושים. וודא שהאתר שאתה נכנס אליו הוא האתר הממשלתי (סיומת gov)

חשבונות (3- 4 חודשים אחרונים)

ארנונה, טלפון, סלולרי, גז, חשמל, כבלים, אינטרנט

פרק 6: הערכות לקראת פגישת הייעוץ הכנת תזרים חודשי

בפרק זה יש הסבר מקוצר וממצה איך להכין את התזרים החודשי.

את ההנחיות הללו אני שולח למשפחה במייל, בתוספת טבלת הכנסות והוצאות סטנדרטית, שסעיפיה רלוונטיים לרוב המשפחות

1. היכנסו לחשבון/חשבונות הבנק שלכם באינטרנט והדפיסו את תנועות העו"ש וכרטיסי האשראי בשלושת החודשים האחרונים.

2. הכינו תזרים הוצאות לשלושת החודשים האחרונים – עיברו על כל השורות בתדפיסי הבנק ובתדפיסי כרטיסי האשראי ומלאו בהתאם לסעיפים את טבלת התזרים המצורף. אם יש סעיפי הוצאה

ייחודיים למשפחתכם שאינם מופיעים בטבלה הוסיפו לטבלה סעיפים אלו.

3. שימו לב! הוצאות דו חודשיות כמו חשמל, ארנונה, יש לחלק לשניים. הוצאות שנתיות כמו ביטוחי רכב וכד' יש לחלק ל-12.

4. נסו לשחזר האם היו לכם הוצאות נוספות במהלך השנה האחרונה, ואשר לא הופיעו ברשימה שהכנת. הוצאות אלו יש לחלק ב 12, ולהוסיף לעמודה החמישית.

5. כעת סכמו את העמודות, התוצאה שקבלתם לפניכם היא התמונה הכלכלית שלכם.

6. בחנו את התזרים שקיבלתם, ודאו שאתם מכירים את כל הסעיפים. אתם עלולים למצוא תשלומים למוסדות/שירותים שאינכם צורכים כלל ואינכם מודעים שנגבים מכם.

פרק 7: פגישה ראשונה – איסוף נתונים

מטרת פרק זה במדריך לתאר את תהליך איסוף הנתונים מהמשפחה, בכל הקשור לרקע הכללי שלהם, להכנסות ולהוצאות.

הערה חשובה:
מה שאני מפרט בהמשך הוא רק השלב הראשון בתהליך, ונוגע רק לאיסוף נתוני ההתנהלות השוטפת.
תהליך מלא יכלול, בנוסף, גם איסוף נתוני נכסי נדל"ן, נכסים פיננסיים, אשראי, הלוואות, ביטוחים, הערכות לפנסיה, חסכונות לטווח הארוך ועוד ועוד… פרק זה אינו כולל נושאים אלו.

מטרת הפגישה הראשונה עם המשפחה היא איסוף נתונים, שבעזרתם ובהתבסס עליהם תוכל לבנות את תיק הייעוץ. הפגישה אורכת מספר שעות, ונכון יהיה לפנות עבורה ביומן לפחות שלוש שעות. 

במהלך הפגישה תשתמש בשאלון מובנה, שיקיף את כל התחומים שלכלכלת המשפחה. תוך כדי ה"תחקיר הכלכלי" תאסוף מהמשפחה את הניירת הכלכלית שהיא הביאה לפגישה. ברוב המקרים המשפחה לא מביאה לפגישה הראשונה את כל הניירת הדרושה, ויש גם נתונים שהמשפחה אינה זוכרת, או שאינם נגישים לה. תוך כדי הפגישה רשום לפניך מה עוד אתה צריך מהמשפחה, ולאחר הפגישה שלח אליהם מייל ובו בקשה להשלים את החומר הנדרש לך.

הכנות לפגישה ויצירת אווירה מקצועית

המשפחה מגיעה לתהליך עם ציפיות גבוהות, אך לעיתים קרובות עם חשש כבד מפני ההשלכות של הייעוץ. תפקידך ליצור אווירה מקצועית מחד, אך מכילה ומאפשרת מאידך.

מיקום הפגישה

  • המקום המתאים ביותר לקיום פגישת הייעוץ הוא במשרד. (שלך, או ניתן היו לשכור חדרי ייעוץ לפי שעה)
  • אפשרות נוספת היא לקיים את הפגישה בבית הלקוח, אך יש לכך חסרונות רבים. הייתי בפגישות שנקטעו פעמים רבות (השכן נכנס לשאול משהו, אחד מבני הזוג הלך להרדים את הילד שהתעורר, ומכונת הכביסה בדיוק סיימה וצריך להעביר את הכביסה למייבש… או גרוע מכך, אחד מבני הזוג פורש "רק לכמה דקות" כדי לצפות בטלוויזיה בתכנית האהובה עליו…). הייעוץ דורש ריכוז מתמשך, קשב, מעורבות, רציפות, וייעוץ בית הלקוח לעיתים קרובות אינו מאפשר זאת .
  • יועצים רבים שאין להם משרד משלהם קובעים פגישות בבתי קפה. מיקום זה אינו מאפשר שיח כלכלי פתוח ואינטימי, והוא פחות מועדף עלי.
  • ניתן בהחלט לקיים את התהליך מרחוק, בעזרת תכנת zoom או דומות לה

הכנות לפגישה

היה מוכן לפגישה 10 דקות לפני הזמן שנקבע. המשפחה יכולה להקדים, וזה לא לעניין שהם יחכו על יד משרד נעול. דאג שהמשרד יהיה מואר, מאוורר, הכן עטים ודפים ריקים ואת שאלון התחקיר. הכן שתיה וכיבוד מראש.

הסכם הבנות בין היועץ והמשפחה

אני ממליץ לחתום על הסכם ייעוץ קצר. ההסכם יכול לתאר את נושאי הייעוץ שהתחייבת לתת, את מספר הפגישות ואת עלותן, ונושאים נוספים הקשורים לתהליך העבודה (לדוגמא: האם תגבה תשלום על פגישה שבוטלה ברגע האחרון, וכד'). ראוי שההסכם יכלול גם הצהרת סודיות. 

אני ממליץ שהמסמך יהיה פשוט ובהיר, ללא התפלפלויות משפטיות.

הכן שני מסמכים, אחד לחתימת המשפחה (שיישאר אצלך) ואחד לחתימתך (שינתן למשפחה).

שלב מילוי הסכם ההבנות הוא שלב שאפשר לנצל כדי להעביר מסרים חשובים: לבסס את האמון בך דרך הצהרת הסודיות, להגדיר מי אחראי לתהליך ומי אחראי לתוצאות, לתאם ציפיות ולייצר את הפתיחות לקראת השלב הבא, שלב איסוף הנתונים.

איסוף הנתונים

בשלב זה, אף שהוא נראה טכני בעיקרו, נדרשת הקשבה רבה מצד היועץ ואני ממליץ לכתוב ולתעד בצורה רציפה את כל מה שנאמר בפגישה. הנתונים הכלכליים היבשים הם רק חלק מהסיפור (ולפעמים החלק המשני..) ויועץ טוב יקשיב למוזיקה, שמכילה מידע רב ערך, צובעת את הנתונים הכלכליים היבשים, ומאפשרת להבין גם את מה שמסתתר מאחוריהם: את הסיפור האישי, הזוגי והמשפחתי שמאחורי המספרים היבשים.

לאורך הפגישה עולים נתונים המחייבים העמקה והרחבה, תפקידך לייצר תמונה שלמה הנשענת על השאלון אך מרחיבה אותו באותן נקודות ופרטים שעולים תוך כדי השיחה. (למשל: אם המשפחה מספרת שאם המשפחה מספרת שאין מינוס בחשבון אבל יש הלוואות – צריך להמשיך ולברר האם ההלוואות נלקחו כדי לסגור את המינוס שהצטבר , או שמקורן בהוצאה חד פעמית שאינה קשורה להתנהלות השוטפת)

אז איך זה נראה?

פרטים כלליים

  • שם פרטי
  • שם משפחה
  • תאריך לידה
  • כתובת מגורים
  • טלפונים סלולריים
  • מייל (של שני בני הזוג) את הדיאלוג תוך כדי הייעוץ כדאי לנהל מול שני בני המשפחה במקביל, את ההתכתבויות במייל תשלח לשניהם, ושיחות טלפוניות רצוי לעשות עם שניהם ביחד.

פרטים אישיים משלימים

  • מצב משפחתי (רווק/נשוי/גרוש/אלמן וכו'…)
  • האם נישואין ראשונים/שניים/שלישיים…
  • משך זמן שנשואים

היועץ יוכל ללמוד מנתונים אלו על כיוונים נוספים לתחקור, למשל: האם יש הסכמי ממון, האם מקבלים או משלמים מזונות, היכן הילדים גדלים וכד' 

תעסוקה

  • מקום העבודה, אופיו.
  • תפקיד, האם יש קידום מתכנן?
  • האם יש סיכון תעסוקתי? האם יש חשש לאבדן מקום העבודה? (יש הבדל בין עובד מדינה במשרה קבועה לאיש הי טק או איש מכירות בחברה קטנה. האחרונים חשופים יותר לאבדן מקום העבודה)
  • תחומי עיסוק בעבר: השכלה, הכשרות מקצועיות, כישורים תעסוקתיים, פוטנציאל אישי. מידע זה ייתן לך הבנה באשר לפוטנציאל הגדלת ההכנסה, אם תחליטו בהמשך שזה הכיוון הנדרש

ילדים

  • מספר ילדים
  • גילאים
  • אם הגילאים קרובים מאד לאירועים (בר מצווה, לימודים, חתונה) האם כבר נקבעה מסגרת ההוצאות לאירוע
  • עלויות עיקריות לכל ילד וצרכים מיוחדים שיש להם השפעה על התקציב המשפחתי (גן, מטפלת, בי"ס פרטי, חוגי העשרה, בעיות רפואיות ואחרות עם עלות מיוחדת, וכד'). חשוב בשלב זה להתרכז רק בהוצאות יוצאות הדופן, את העלויות הרגילות והשגרתיות נראה תוך עיון בתזרים ההוצאות החודשי שהם הכינו)
  • עלויות עיקריות לילדים להורים גרושים (היכן גרים, מה ממומן בעיקרון על ידי מי)

הורים, אחים, מעגל משפחתי קרוב

משפחות רבות נעזרות כלכלית במעגל המשפחתי הקרוב, ומשפחות רבות תומכות במישהו מהמעגל הזה. תפקידינו להבין את ההקשרים הכלכליים והשפעתם, כחלק מתהליך הייעוץ, לפעמים התמיכה הכלכלית היא חלק מהבעיה, ולפעמים היא חלק מהפתרון.

  • גילאי ההורים
  • מצב כלכלי של ההורים
  • האם יש, או יהיה בעתיד צורך לתמוך בהם כלכלית? האם יש להם ביטוח בריאות ו/או סיעוד? מה התוכניות בהקשר לכך?
  • האם ההורים תומכים כלכלית במשפחה? איך זה בא לידי ביטוי? סכום חודשי קבוע? מידי פעם?
  • העברת נכסים מדור לדור: האם יש מידע על כוונותיהם באשר לחלוקת הנכסים שצברו? האם זה רלוונטי? האם יש צוואה מסודרת? (ישנן משפחות שהנושא הוא טאבו, ולא מדברים על כך, ויש משפחות שענייני הירושה ברורים וקבועים. נושא הירושה העתידית יכול להיות משמעותי מאד במיוחד אם מדובר בסכום משמעותי שיכול לתת מענה לילדים, או לפנסיה של המשפחה). הנושא רגיש, וגם תשובה של "אני לא רוצה להיכנס לזה, תתבסס על הנחת עבודה שלא תהיה ירושה כלל" היא תשובה  לגיטימית.

הערה: אתגרי הגיל השלישי גדולים, והוצאות על מצב סיעודי מתמשך או עלויות בריאות יכולות להגיע לסכומים גבוהים מאד, ולכן, אם למשל נכסי ההורים כוללים דירה סטנדרטית, לא הייתי מכניס את הירושה הפוטנציאלית לנתוני הייעוץ, יש סבירות גבוהה שההורים יאלצו לממש את הדירה לצרכי מגורים בבית אבות, אשפוז סיעודי וכד'. מצד שני, בן יחיד שהוריו בעלי נכסים רבים, ומערכת היחסים בניהם טובה – יהיה זה לא נכון שלא להתייחס לכך.

  • אחים: האם יש אח או אחות במצב כלכלי טוב יותר שתורם לכלכלה המשפחתית על בסיס קבוע או לעיתים, ולהיפך, האם המשפחה שמקבלת ייעוץ תומכת במי מהאחים שלה על בסיס קבוע או לעיתים, כמה ולמה… לעיתים ישנו אח שנתמך על ידי ההורים, אך ברור שבבוא העת הוא ייפול על כתפי המשפחה, האם יש תכנית מסודרת לכך?

הכנסות

  • הכנסה לשכיר: בקש תלושים אחרונים, וודא שהם תלושים שגרתיים, ואין בהם הכנסות או הוצאות יוצאות דופן. אם יש כאלו בקש הבהרות. אם יש הלוואות שיורדות מהתלוש בקש הסבר. לא תוכל במהלך הפגישה להתעמק בנתוני השכר. עיין בו ברפרוף, ועיון מעמיק יותר תעשה בעת הכנת דו"ח הייעוץ.
  • הכנסות נוספות: קצבאות, שכ"ד, תמיכה קבועה מהורים, בונוסים, משכורת 13, מימוש אופציות, תוכניות מיוחדות בהי-טק שמניבות הכנסות קבועות או אחת לתקופה וכד'.
  • הכנסה לעצמאי: מרבית העצמאיים לא יכולים להגדיר את ההכנסה שלהם. רו"ח שלהם יוכל לתת להם את הנתון המדויק (לפעמים הם לא יודעים מה לבקש, הנחה אותם: "ההכנסה החודשית הממוצעת שניתן למשוך מהעסק אחרי כל ההוצאות, כולל הוצאות למוסדות וכולל הפרשות סוציאליות", בראייה שנתית)

תוכל גם לבקש דו"ח רווח והפסד (לשנה השוטפת ולשנה שעברה) ועל פיו לחשב את ההכנסה החודשית הממוצעת.

לעיתים, הגדרת ההכנסה יותר מורכבת… למשל:

  • הכנסות של עצמאיים
  • אנשי מכירות עם בונוסים משתנים
  • אנשים בתהליכי מעבר ממקום עבודה למשנהו
  • מקבלי בונוסים, או אלו שחלק מהכנסותיהם שנתיות
  • משפחות שמקבלות החזרי מס או תמלוגים על השקעות
  • אנשים שמחזיקים נכסי נדל"ן בחו"ל
  • משפחות שחלק מהכנסתם אינו מדווח (אל תהיה שיפוטי, לא מתפקיד היועץ לחנך את המשפחה) ועוד…

במקרים אלו תצטרך להתעמק יותר. זכור כי הנתון הדרוש לך הוא ממוצע ההכנסות החודשי, להישען על נתוני העבר, לעשות ממוצע חכם ולהסיק את המסקנות על ההכנסה הצפויה בעתיד.

הוצאות

  • בקש את התזרים שהמשפחה הכינה, ובו ממוצע ההוצאות שלהם בחודשים האחרונים.
  • עבור סעיף סעיף, וודא שאתה מבין מהי מהות ההוצאה. 
  • בקש הסברים להוצאות שנראות לך חריגות. זכור היטב כי בשלב זה הנך אוסף נתונים ולא מביע דעה או נותן עצה. (משפחות רבות מוציאות בסעיפים שונים הוצאות שנראות גבוהות, או אפילו תמוהות. נתקלתי במשפחה עם ארבע נפשות שהוציאה מעל 10,000 ₪ בחודש על מזון, לא כולל מסעדות, ומנגד במשפחה דומה שהוציאה 800 ₪ לחודש על מזון. משפחה בת שש נפשות שההוצאה על בגדים הייתה 50 ₪ לחודש, ומשפחה שההוצאה החודשית על חשמל הייתה 2200 ₪ לחודש) כל הנתונים תמוהים, ודורשים הסבר
  • וכפי שכתבתי לעיל, ואני מדגיש זאת שוב – בשלב זה אל תכנס לדיון מעשי עם המשפחה בנושא צמצום ההוצאות השוטפות, יהיה לכך זמן בפגישות הבאות, אם תחליט שזה מה שנדרש להבראה הכלכלית של המשפחה.

    כאמור, בהמשך אנחנו אוספים עוד נתונים רבים: 
    נכסים והתחייבויות, משכנתא, ביטוחים, פנסיות, תכניות עתידיות ועוד קשת רחבה של נתונים שמאפשרים לנו לראות את התמונה הרחבה ולתת ייעוץ מקצועי ומקיף. כמובן שאי אפשר במסגרת המדריך הזה לפרט את כל עבודת היועץ… 

     

פרק 8: פיתוח עסק בתחום כלכלת המשפחה

הקמת עסק ותפעולו מתבססים על ידע וניסיון בנושאים רבים, בניהם: ניהול פיננסי של העסק, ניתוח שוק ולקוחות, שיווק, מכירה ושירות לקוחות, פיתוח מוצרים, ייצור, תמחור וניהול המלאי, ניהול כ"א, הקמה ושימוש במערכות דיגיטליות תומכות, טיפול בתחומים משפטיים ורגולטוריים, ועוד ועוד…

כמובן שאי אפשר לכלול את כל התחומים הללו במדריך אחד, וטוב יעשה כל בעל עסק, אם יתעדכן באופן קבוע בתחומים הרלוונטיים לניהול העסק שלו וירחיב את מגוון כלי הניהול שלו. 

בפרק זה אני רוצה לפרוס מעט מהניסיון העסקי שצברתי במהלך השנים, זה הרלוונטי באופן ישיר לתחום כלכלת המשפחה

מי בכלל צריך את זה, ולמה שהוא ישלם?

קהל היעד הרלוונטי לתחום כלכלת המשפחה הוא רחב ביותר. כמעט כל משפחה זקוקה לידע, כלים, הדרכה, או ייעוץ נקודתי בתחום. עם התבגרותה, צריכה המשפחה לעדכן את כלי הניהול הכלכלי שלה ולרכוש ידע חדש. הצרכים הכלכליים של המשפחה הצעירה, אינם דומים לאלו של המשפחה המבוגרת, וגם הדילמות הכלכליות שונות.

גם אירועים משפחתיים יכולים להיות דרמתיים במישור הכלכלי: הולדת ילדים, פיטורין, גירושין, יציאה לפנסיה ועוד שלל אירועים. כל שינוי מחייב הערכות חדשה, תובנות חדשות, אתגרים כלכליים מתחומים חדשים, שהמשפחה נחשפת אליהם בפעם הראשונה. מי שיכול וצריך להיות על ידה בכל נקודת שינוי הוא היועץ לכלכלת המשפחה. 

גם משפחות שההתנהלות הכלכלית שלהן טובה זקוקות ליותר ידע, למתודות ניהול טובות, להצפת צרכים נוספים שהמשפחה לא יודעת שהיא לא יודעת עליהן. למשפחות רבות נכון יהיה לתת חכה, כדי שיוכלו לדוג את הדגים בעצמן. הרצאתי לקהלים רבים שלכאורה אין להם צורך בידע נוסף, כמו בנקאים, אנשי ביטוח, יועצי מס ורואי חשבון, וכולם נמצאים באותה הסירה, של חוסר בידע, תובנות, וכלים טובים לניהול כלכלת המשפחה, ובמיוחד לראות את התמונה הגדולה, את הפאזל כולו. מעטות המשפחות שיש להן את כל הידע הנדרש לנהל את כל התחומים הכלכליים שלהן.

חינוך והענקת ידע צריך להתחיל כבר מגיל צעיר, וגם בתחום זה יש מקום לבעלי מקצוע מתחום כלכלת המשפחה. נדרש חינוך בבתי ספר, רלוונטי לתת ידע וכלים לזוגות צעירים, למפוטרים, למי שמתגרש, וחלילה למי שנשאר לבדו בטרם עת. גם לקראת היציאה לפנסיה נדרש ריענון רלוונטי בניהול הכספי. תחום כלכלת המשפחה אינו נוגע רק בדילמות כלכליות של משפחות, אלא גם בהענקת ידע וכלים גם למשפחות שאין להן דילמות כלכליות ספציפיות.

ולמה שישלמו? כי הידע והכלים שאנחנו נותנים חוסכים הרבה כסף, פותרים דילמות שמטרידות את המשפחה, נותנים שליטה ושקט נפשי, מקטינים רעשים, יכולים לייצר תנועה וצמיחה. כי הכסף חשוב לכולם, אבל הניהול שלו הפך להיות צורכב יותר, ורוב האנשים מתוסכלים מכך שהם לא יודעים לנהל אותו. כי אנחנו אובייקטיביים, ולא מוכרים להם מוצרים פיננסיים "על הדרך", אלא נותנים להם ייעוץ שהוא נטו לטובתם.

קהלי יעד

ניתן להתמחות בייעוץ למגזרי אוכלוסייה שונים שחלק מהמאפיינים הכלכליים שלהם דומים, בין השאר: 

  • התמחות בייעוץ לזוגות צעירים (הדרכה לפני הנישואין, למשל)
  • ייעוץ לזוגות אחרי הולדת הילד הראשון (איך אוכלים את הדבר הקטן המקסים הזה שהעלה את ההוצאות המיידיות באלפי שקלים בהווה, ובמאות אלפי שקלים בהמשך)
  • חרדים (צריך להכיר את עולם הערכים המיוחד להם וההתנהלות הכלכלית האופיינית. זה לא יהיה  מוצלח אם תמליץ להם לא לקנות תפילין לבר מצווה כי צריך לחסוך)
  • יוצאי קיבוץ 
  • פורשים בפרישה מוקדמת (סכום חד פעמי משמעותי, ירידה בהכנסות החודשיות, ומה עם להגדיל את ההכנסות?)
  • עצמאיים (זה יכול להיות סיפור מורכב, ברוב המקרים בלגאן ניהולי וערבוב בין העסק והמשפחה, ויועץ טוב יכול להכניס סדר ולתת למשפחה ולעסק ערך עצום)
  • משפחות חד הוריות 
  • משפחות המבצעות רה לוקיישן
  • עולים חדשים (בעיקר הדרכה, ורצוי בשפת האם)
  • צעירי הייטק (לא לעולם חוסן, וכדאי גם להעיף מבט קדימה…)
  • וכד'

האתגר של היועץ הוא להגדיר את הקהל הרלוונטי לגביו, לפתח מוצרים רלוונטיים, לצבור ידע המיוחד לקהל זה, למצוא אותו ולמכור לו. יש יועצים שיעדיפו לתת שירות לכל הקהלים, ויש שיעדיפו להתמחות באוכלוסייה צרה. יש יתרונות וחסרונות בכל החלטה, וגם אפשר לשנות אותה לאורך הזמן.

מוצרים

ייעוץ לכלכלת המשפחה

הייעוץ האישי יכול להיות קצר וממוקד, או ארוך ומקיף.
רצוי שסל המוצרים שלך יהיו כמה מוצרים, שתוכל להציע לפי הצורך המקצועי

מוצרים לדוגמא:

  • מיפוי כלכלי בפגישה אחת בת שעה – לדילמה ממוקדת
  • ייעוץ מקיף בן 3 פגישות רצופות – ייעוץ קלסי שבו מכינים תכנית כלכלית מקיפה, ובה פתרונות לדילמות שהמשפחה הציגה וגם לאלו שהמשפחה לא ראתה, "על הדרך"…
  • ייעוץ מתמשך – בונים תכנית ייעוץ המתמשכת על פני מספר חודשים
  • ליווי מתמשך – פגישות במרווחים קבועים לליווי ובקרה

מחירי הייעוץ הכלכלי תלויים במשתנים רבים.

  • עלות פגישת ייעוץ אחת (שעה וחצי-שעתיים) נעה בין 400-1000 שקלים
  • עלות פגישות ליווי מתמשכות: 200-500 ₪ לפגישה
  • עלות תהליך ייעוץ רזה: 600-1500 ₪ לתהליך
  • עלות תהליך ייעוץ מלא: 5000-9000 ש"ח לתהליך

הדרכות והרצאות

במהלך 17 השנים האחרונות הרצאתי במאות ארגונים וחברות, שהזמינו הרצאות מסוגים שונים. החל מסדנאות לניהול תקציב מאוזן (יציאה ממינוס) שעובדת הרווחה הזמינה לעובדים שהיו בקשיים כלכליים, וכלה בהרצאות לעובדי הי טק שמקבלים שכר גבוה וההרצאה נגעה בעיקר במתודות למינוף צמיחה כלכלית. 

מי מזמין סדנאות והרצאות?

  • גופי ההכשרה העירוניים, במתנ"ס או בקתדרה העירונית
  • חברות עסקיות
  • ארגונים גדולים
  • גופים ציבוריים
  • ארגונים חברתיים
  • חדרי מורים 
  • גופים מקצועיים, כחלק מתהליכי הכשרה
  • חברות וארגונים גדולים, כחלק מסדנאות העשרה
  • ארגוני רווחה, כחלק מתהליכי הטיפול במשפחות

משך ההרצאה / סדנה

  • הרצאה בכנסים –  15-30 דקות
  • הרצאה קלסית – שעה וחצי
  • הרצאה מקצועית – 3 שעות
  • סדנה תהליכית:  2-6 מפגשים
  • סדנת ידע: 2-10 מפגשים

סוגי הרצאות / הדרכות

לא כל אחד יכול להרצות בכל מגוון הנושאים, אך ככל שנצבר הניסיון כך היכולת והמיומנות עולים וסל הנושאים מתרחב. הרצאות טובות בנויות מתוכן איכותי והגשה מעולה, וכדאי שתבנה תוכן טוב ותגיע להרצאה מוכן ב 100%. הבשורה הטובה היא שהתוכן והדוגמאות משתפרים עם הזמן, וגם הניסיון עושה את שלו. לפעמים, תיווכח לדעת, שאפילו צוחקים מהבדיחות שלך… ההרצאות מניעות תמיד גם תהליכים אחרים, וגם אם אתה תמקד בייעוצים כדאי שתכניס לסל המוצרים שלך גם הרצאות.

להלן דוגמאות להרצאות שהעברתי בשנים האחרונות
(ניתן לראות את המגוון הרחב של הנושאים, וקהלי היעד, ואת הפוטנציאל העסקי הגלום בתחום זה) 

  • הרצאה קלסית למשקי בית – ממינוס לפלוס וניהול אפקטיבי של כלכלת המשפחה
  • מינוף וצמיחה (לאנשי הייטק, לאנשי פיננסים)
  • דיור ומשכנתאות – תכנון קנייה או שדרוג של דירה
  • כלכלת המשפחה ונדל"ן (הרצאתי את זה בקורסים להשקעות בנדל"ן…) 
  • סיכונים בכלכלת המשפחה ורכישת ביטוחים מתאימים 
  • כלכלת המשפחה לעצמאיים
  • לפורשים – אתגרי הניהול הכלכלי בגיל השלישי
  • לפורשי צה"ל – הדילמות הכלכליות של שנת הפרישה הראשונה
  • להתחיל ברגל ימין  – לסטודנטים ולרווקים צעירים
  • כלכלת המשפחה לזוגות צעירים 
  • כלכלת המשפחה להורים צעירים
  • כלכלת המשפחה בקיבוץ
  • חינוך פיננסי לילדים – למורים, להורים, וגם בתוכניות לחינוך פיננסי בבתי ספר
  • כלכלת המשפחה במקורות היהדות (בקורסים לרבנים)
  • למנהלי משאבי אנוש – כלכלת המשפחה של העובד מנקודת הראייה של הארגון
  • לאמהות חד הוריות – כלים לניהול כלכלי ודילמות המיוחדות למשפחות חד הוריות
  • ועוד…

תמחור ההרצאות 

יש מרצים שמוכנים להרצות עבור 300 ₪ להרצאה, ויש כאלו שיתמחרו הרצאה ב-3000 ₪. בייחוד הדבר תלוי בשם ובמוניטין שצבר המרצה, במקורות התקציביים של הארגון, ובאופי ההרצאה.

הרצאה במתנ"ס לקהל של פנסיונרים תתומחר נמוך מאד, והרצאה בכנס שנתי של חברת הי טק תתומחר גבוה. אין פה כללים ותעריפים קבועים. אני ממליץ להגדיר מהו התעריף בו אתה עובד, על פי קריטריונים שתקבע, ולא לרדת מתעריף זה. אם אתה חושב שאתה טוב ויקר, כדאי שתשדר את זה. לתת הנחות לפי התקציב של הלקוח זו אסטרטגיה פחות טובה, לטווח הארוך.

חינוך פיננסי בבתי ספר

נושא החינוך הפיננסי בבתי ספר צובר תאוצה, וגופים העוסקים בהדרכה בבתי ספר מעסיקים, בין השאר, גם יועצים מוסמכים לכלכלת המשפחה, בתוכניות שונות.

הנושא בחיתוליו, ולהערכתי מספר בתי הספר שיחליטו ללמד את הנושא כחלק ממערכת הלימודים ילך ויגדל. תעריפי ההעסקה נעים בין 70-90 ₪ לשעה, ומי שאוהב את התחום והוא נהנה ללמד 35 שובבים קטנים – שילך על זה.

כל סוף הוא גם התחלה חדשה

יעוץ כלכלי למשפחות הוא שליחות וגם מקצוע מרתק. אני מזמין אותך לקבל הכשרה מקיפה ומקצועית בתחום בקורס הכולל 1100 שקפי ידע, מתודות וכלי עבודה רבים, ומבוסס על הרבה הרבה ניסיון בהכשרת יועצים לכלכלת המשפחה.

מקווה שמצאת את המדריך מועיל ותמיד פה בשבילך,

יוסי אש

צרו קשר

לפרטים נוספים אודות קורס יועצים לכלכלת המשפחה וקבלת סילבוס הקורס מלאו את הטופס: